מקס

מקס, 28, סטודנט לארכיטקטורה מירושלים.

"מאז שהייתי קטן תמיד צחקו על כתם הלידה שיש לי על הצלעות. לא הייתי זוכר אותו אם לא היית מזכירה לי אותו עכשיו; כמו שקעקוע זה פשוט חלק מהגוף, אתה לא חושב על זה. גם אז הייתי מצייר ורציתי לעשות איתו משהו, אולי איזו שמש סביבו. נהייתה לי מודעות.

בלימודי הארכיטקטורה היה לי שיעור על קפקא כאמן חזותי, שדיבר על המרחבים הפרוצים שלו. כשהמרצה דיבר אף פעם לא היה עליי סקצ'בוק והייתי מצייר ישר על היד והזרוע, כדי לנסות ולדמיין את המרחבים הפרוצים האלה. זה נהיה רוטינה- כל יום ראשון בבצלאל, הייתי יוצא עם ציור על היד, כל פעם עם ציור אחר.

התחלתי לפרק משטחים למרכיבים שלהם. יש כל מיני מרכיבים לבניין: קירות, תקרות, מדרגות, עמודים. יש את זה בפרתנון, יש את זה במצרים באיפוסטיל. הכל נע סביב זה. כל המרכיבים על דף חלק יוצרים מבנה חדש. אתה יודע מה המרכיבים אבל אתה לא יודע מתי זה מתחיל, איפה זה נגמר. דף חלק יכול להיות יקום, גלקסיה, אם את שמה גולה על הדף את יכולה להחליט שזו שמש או גולה. כתם על הדף יכול לבנות סיפור של יחסיות עם מה שאתה בונה סביבו. הקעקוע הוא לא מבנה סגור, הוא רעיון, הוא הכנה. הוא פתוח לגמרי.

לא נגעתי ביד לחודש לפני הפגישה עם דניאל מ'ביזארט'. גם לא רציתי לשים את הציור על דף כדי לשמור בדיוק על קנה המידה. אם הוא היה מעביר מהדף לעור זה היה מפספס משהו מהראשוניות של הקו. בדיוק הייתה לי הגשה לפני הפגישה ונשארה לי שעה  לצייר את הקעקוע. ציירתי לשעה על הזרוע, הלכתי להגשה וישר משם לסטודיו כדי להתקעקע.


מקס מראה חיבור בין הקעקוע לאחד מציוריו (גודל מלא)


קעקוע החברות של מקס ואדוה (גודל מלא)

גוף זה לא דף חלק. יש לך ורידים, צלקות, יש להם סיפור. את רואה את הצלקת הזאת? זה מחוד של מטאטא. גם זה, זה קו. זה מבנה לכל דבר מבחינתי. מהבחינה הזאת, הורידים שימשו כקונסטרוקציה מנחה שעליה נבנה הקעקוע. זה שני דברים שונים לצייר על דף ולצייר על הגוף. הגוף מרגיש את הקו, את מה שאתה מצייר עליו. את כותבת עכשיו, את לא יודעת איך הדף מרגיש. יש את הדף, יש את העט, יש את מה שאני אומר. אבל זה שונה אם היית מקעקעת את מה שאת כותבת. אני יכול לדמיין בראש את הקעקוע, איך הגוף נעלם והקווים נשארים."

*

שנה טובה. אפשר להירשם גם לעדכונים בפייסבוק

28 בספטמבר 2011 | כללי | תגובות

7 תגובות לפוסט “מקס”

  1. 1 אדונת 29 בספטמבר 2011 בשעה 1:32

    ילד מיוחד במינו.כל מילה,דברי אלוהים חיים.

  2. 2 שיר 29 בספטמבר 2011 בשעה 14:00

    מדהים ויפהפה

  3. 3 עלמה 4 באוקטובר 2011 בשעה 16:03

    מקסים

  4. 4 רון 7 באוקטובר 2011 בשעה 22:02

    לא הייתי פה כמה זמן ו, כן, עדיין הבלוג הכי טוב באינטרנט.

  5. 5 ג'ודי לבנסון 14 באוקטובר 2011 בשעה 9:51

    מעולם לא קראתי משהו כל כך מענין על קעקוע

  6. 6 בר 6 בנובמבר 2011 בשעה 12:06

    מדהים פה מדהיםםםםםםםםםםםם איזה בלוג אדיר

  7. 7 אלברט 8 בינואר 2012 בשעה 10:26

    הקעקוע לאורך היד הוא פשוט יצירת מופת.

השארת תגובה

  1.  
  2.  
  3.  

1. escucha mi amor

2. כללי

3. אני גם עושה את זה

4. עוקבת/אוהבת

5. קישורי קעקועים