עינביטה

עינב, 23, מוסיקאית ואספנית ספרי ילדים.

einav00_altalt.jpg

"הקעקועים נכנסו לתודעה שלי בגלל שהתעניינתי במטאל כטינאייג'ר. תמיד ציירתי, וזו נראיתה לי כמו הדרך להציג אמנות ואת ההוויה שלי כבנאדם.

einav01_altalt.jpg
(גודל מלא)

את המטוס עשיתי בגיל 18, אצל ליאור מפסיכו. קיבלתי את הרעיון כשהייתי אצל חברה והסתכלנו באנציקלופדיה המצויירת. מאוד אהבנו להסתכל על איורים בחוברות איך-לעשות ישנות, וראיתי את החלק על המטוסים ונדהמתי. בהתחלה בחרתי במטוס תלת מנועי, אבל אמרו שיהיה מסובך מדי אז בחרתי אחד אחר במקומו, דו מנועי בשם "דקוטה". בסוף אני גם יותר אוהבת אותו. זה היה מאוד רגשי- כשעשיתי אותו לא ידעתי בדיוק למה אני עושה אותו, אבל ידעתי שזה מתחבר לי הרבה עם ילדות, והתחברתי לקווים הפשוטים כמו תרשים והקשר למידע של אנציקלופדיה. רוב האנשים שואלים אותי למה הקעקוע מקושר, האסוציאציה הראשונה שלהם זה לחופש, ואני נוטה להסכים איתם.

einav02_uberalt1.jpg

עשיתי את הקעקועים שלי אחד לשנה, ושנה אחר כך בגיל 19 קעקעתי את את הילדה מנגנת על מגבר שרוף. זה ציור של יושיטומו נארה, אמן שאני אוהבת, שגם מייצג את שיר 11 מתוך האלבום "Suspended Animation" של Fantômas. האלבום כולו מורכב משירים קצרצרים בני 40 שניות, מקסימום דקה. מייק פאטון הוא המוסיקאי שהביא לי הכי הרבה השראה אי פעם, והרגשתי בזמנו שזו הדרך הכי טובה שלי להביע את עצמי בלי לדבר; זה כמו סימן, שאני יודעת שמי שצריך להבין יבין ויזהה אותי מרחוק.

einav03.jpg
(גודל מלא)

את הקעקוע ברגל השניה עשיתי בגיל 20, בשני סשנים של 6 שעות. יש לי קטע עם עננים- אפילו הוספתי לעצמי שם משפחה עם 'הר ענן'. בהתחלה הלכתי לקיפוד אבל הם עיצבו לי משהו נורא מתקתק שלא התחברתי אליו. הלכתי במקום זאת לסניר בפסיכו. התחלנו להסתכל לכיוון דפוסים אוריינטליים של עננים, וכשלא מצאתי שומדבר הוא עיצב משהו חדש, פרי עטו. הוא היה מביא לי כמה דברים, והייתי מתקנת: תעשה יותר עגולים, יותר נמרחים. בגלל שאני מציירת היה לי קל להדגים אילו קווים רציתי. היה לי מאוד חשוב שתהיה רוח בעננים, אז סניר הציע להוסיף פרח כי עננים לבד ייראה כמו כתם על הרגל. אחרי מליון סוגי פרחים, הסכמתי לעלים, שזה יותר מתחבר לי- עלי שלכת, ולא עלים טריים, פרחים צומחים. בחרתי בעלי המייפל, שהיו הכי יפים בעיניי, והכי עלי שלכת.

יום אחרי שעשיתי אותו, הקעקוע כאב לי מאוד, כאב תופת. הזמנתי רופא הביתה שרצה לתת לי אנטיביוטיקה ורק ברגע האחרון זרק שאולי כדאי לי ללכת למיון. מסתבר שבשביל לקבל חיידק טורף זה צריך להיכנס דרך הדם, כי דרך העור לא אפשר, מה שאומר שבמחט היה חיידק טורף. אושפזתי ל-5 ימים והייתי על שני סוגי אנטיביוטיקה לוריד 24 שעות ביום. היה הכי מפחיד כשחשבו שאולי אני אלרגית לצבע האדום שבקעקוע, כי אם כן אז היו צריכים להוריד לי את הקעקוע, ואחרי כל המאמץ זה נראה לי נוראי. לא עשיתי קעקעוע מאז- 3 שנים. אבל רוצה ומתכננת."

בתכנון? "בכל פעם שאני מתלבטת לגבי קעקועים, יש לי המון אופציות שהולכות איתי הרבה זמן. אז נגיד שנה שלמה אני חושבת על 5 אופציות במקביל. כנראה זה יהיה אחד בחלק הפנימי של הזרוע העליונה: שרבוט בקו נקודות פשוט של ציפור; צבי עומד עם קרניים מפוארות (גם מעולם הילדים- אלו חיות כוח שאספתי במהלך השנים); קיפוד ריאליסטי יותר יחסית, בסגנון של מוריס סנדאק; או ציפורים מעטיפת אלבום של Zegunder."

2 באוקטובר 2009 | כללי | תגובות

8 תגובות לפוסט “עינביטה”

  1. 1 batsy 2 באוקטובר 2009 בשעה 12:40

    מהמם.

  2. 2 jim 2 באוקטובר 2009 בשעה 13:40

    לפעמים אני נהנה מהצילומים עצמם יותר מהקעקועים. במקרה הזה, תענוג כפול עבורי!

    המטוס מקסים וילדותי, הילדה על המגבר פשוט-פשוט וחמוד מאוד, למרות שאני לא מתחבר לסוג כזה של ציורים (אבל את מי זה מעניין..) והעננים נפלאים! הסגנון היפני והבחירה בעלי המייפל נראים ממש טוב ביחד!

    הכי כיף לעצב קעקוע עם המקעקע, לי זה תמיד מרגיש כאילו יש לי חלק בעבודה, ביצירה הזאת שעל הגוף שלי.

    רגע, היה חיידק טורף על המחט?

  3. 3 tabularasa 2 באוקטובר 2009 בשעה 17:39

    ג'ים- תודה על התגובה החמה! לגבי החיידק הטורף: לפי הרופא, החיידק היה יכול להיכנס גם במחט חדשה שעוד לא נפתחה(!). סיפור משונה ונדיר.

  4. 4 עינב הר ענן 4 באוקטובר 2009 בשעה 5:16

    כן,היה חיידק טורף על המחט,כל מה שצריך זה שבעצם הוא יעבור באויר ויגע בה. לפחות ע"פ הרופא בביה'ח.
    לא רציתי לתבוע כי לא נעים לי לתבוע אנשים וע'פ הרופא זה גם לא כזה קייס.
    🙂
    אה ותיקון (לא שזה כזה חשוב) המטוס העכשוי הוא מטוס הדקוטה ולא המטוס שלא קיעקעתי (את שמו לא טרחתי לזכור כמו את הדקוטה).

  5. 5 אניצליל 13 בספטמבר 2010 בשעה 23:29

    הקעקוע של העננים מקסים בעיניי..

  6. 6 נוף 6 באוקטובר 2010 בשעה 21:39

    איזו בחורה מתוקה…

  7. 7 סיטאר 2 ביולי 2011 בשעה 15:20

    יש לך קעקועים מדהימים. קראתי כל מה שכתבת ואני חושבת שיש לך עטם טוב מאוד ואופי מושלם 🙂 חחחח אני נוטה להתחנף הרבה כל עוד זו האמת.
    אני רוצה לעשות קעקוע בעורף קצת בצד וחשבתי שאולי תוכלי לומר לי אם זה כואב במקום הזה יותר ממקומות אחרים בגוף.

  8. 8 tabularasa 2 ביולי 2011 בשעה 17:21

    סיטאר, הכי מומלץ ללכת למקעקע, שמכיר היטב את האיזורים הכואבים ויוכל גם להתייחס לכמות הכאב על פי גודל הקעקוע ועובי הקווים שלו. בהצלחה! 🙂

השארת תגובה

  1.  
  2.  
  3.  

1. escucha mi amor

2. כללי

3. אני גם עושה את זה

4. עוקבת/אוהבת

5. קישורי קעקועים