ערן ע.
ערן, 27, אמן פלסטי, מתגורר עם בן זוגו ברחובות.
"התחלתי להתקעקע בגיל 13. זה מאוד נפוץ, לפחות ביבנה. היו מלא ילדים בגיל שלי שהיו להם קעקועים, כל מיני ילדים מורדים עם סיכות ביטחון, שהיו מעבירים ימים שלמים בתחנה המרכזית. הבחור הספציפי שהתקעקעתי אצלו היה גם מפתה ילדים, אבל ידעתי להתרחק ממנו.
עשיתי חתול, ממש מכוער, שעשיתי עליו קאבר של חתול עוד יותר גדול בגיל 19-20. הדבר שאני הכי זוכר הוא שכמעט התעלפתי באמצע מנפילת סוכר והמקעקע נתן לי שוקולד. זה היה מאוד כיף, החוויה עצמה מאוד התאימה לי, סוג הכאב הזה, סוג המרד הזה. זה לא באמת כואב, זה לא חתכים בבשר. אבל זה מספיק כדי להרגיש כאילו זה כואב.
בגיל 19 עשיתי על הרגל עוד חתול, אצל מקעקעת בשם ליז מ'ומפייר טאטו' בראשון לציון. נהניתי מלהתקעקע אצל אשה. מקעקעים הם הרבה פעמים אנשים מאוד נפוחים ועם עודף מגניבות. יכול להיות שיש גם מקעקעות כאלה, אבל הרגשתי יותר בנוח עם האלטרנטיבה.
חתולים הם חלק מאוד משמעותי בחיים שלי. לחלק גדול מאוד מהישראלים יש קעקועי חתולים, ולדעתי יש כמה סיבות לכך- אין מדינה במזרח התיכון שיש בה כל כך הרבה חתולי רחוב. הם האנדרדוגים, הם הקורבנות של החברה הישראלית. מבצעי סירוס ועיקור וזכויות בע"ח הם דבר בסיסי בכל מדינה מערבית. עברתי באיזה רחוב שהיו בו שלושה חתולים מעוקרים ומסורסים, אבל גם שלושה חתולות בהריון, שזה 18 גורי חתולים. גם כשייוולדו רוב הסיכויים שיימרחו על הכביש, יתעוורו, יעברו התעללות, יגוועו מרעב או צמא, או שייוולדו מתים. או שפשוט יחיו ברחוב, שזה לא אמור לקרות.
את החתול והנער קעקעתי לפני פחות משנה אצל ארד ב'קיפוד'; הוא מצויר בסגנון של אגדות ילדים מסוף המאה ה-19. הדימוי פשוט הופיע לי בראש. זו הייתה תקופה ממש קשה שהרגשתי מוכה ומסכן מצד אחד, אבל גם היה בי המון כעס וזעם. רציתי להשתלח במשהו. הילד הוא מין לוחם צדק, והחתול מחזק אותו. יש משהו מאוד כיפי באחווה של אדם וחיה. הקעקוע לא פתר שום דבר, אבל הוא גרם לי להרגיש שיש משהו שמגן עליי. הילד הזה לא סתם פונה החוצה עם המקלעה שלו. זה נשק.
אני מאמין שיש המון כוח בדימוי. אז לקעקע את זה זה יותר מלקשט. את צריכה שיהיה לך צורך בזה. לא לכל אחד יש אותו צורך לצרוב דברים על עצמו. אני מרגיש שזה זה מין שריון. אני צריך את החיזוק הזה, את הקירבה הזאת לעצמי, גם כי אני לא בנאדם שחושף יותר מדי. אף אחד מהקעקועים שלי לא נמצא במקום בולט. הם בשבילי, לא בשביל מישהו אחר."
בתכנון? "תיקון לחתול על הגב; חוץ מזה אני יודע שכשאצטרך זה יבוא באופן טבעי, גם אם יעברו עוד 20 שנה עד הקעקוע הבא."
תגובה אחת לפוסט “ערן ע.”
1 אילןרוביןפילדס 1 באפריל 2011 בשעה 22:22
גם אני התהדרתי בקעקוע של חתול (מבוסס על זה- http://www.canaan-online.com/v/vspfiles/photos/DG-11091-0.jpg) אצל ארד בקיפוד, והוא סיפר לי עליך. מאוד מסכים עם האבחנה על החתולים. מרגש 🙂
שבת שלום
השארת תגובה