דוד

דוד, 25, סטודנט לעברית ולעוּד.

דוד במקור מקולורדו והגיע ארצה לפני חמישה חודשים לאחר שהתאהב בשפה העברית ובניגון בעוּד.

"הטבעות על הרגליים הן ההתחייבות שלי לפסוע בשביל האמת, לא רק לדבר על איך שאני רוצה לחיות אלא באמת לחיות מתוך לבי בכל יום וכל נשימה. הן גם על שורשים – כדי להיות בקשר עם האמת שנושמת בתוכי עליי להיות מקורקע, להיות מסוגל לשמוע ולהרגיש את ההבדל בין אמת לאשליה ופחד. כל הטבעות על הגוף שלי מסמלות גם נצחיות, אין להן התחלה או סוף.

על האמה יש לי ארבע טבעות. ארבע הוא מספר השלמות עבורי. זה הקעקוע האחרון שעשיתי. הוא התחייבות לא להחביא את מי שאני; לא להקטין או לשנות את עצמי ליד אחרים אלא להיות היצור היפה שאלוהים יצר אותי להיות, גם כשאחרים לא מבינים או שופטים אותי על זה. לחלוק את המתנות שיש בי דרך יציר כפיי עלי אדמות. זה מסמל להפוך לגבר, באיזשהו אופן. גבר מאוזן, שמחובר לצדדים הנשיים שבו. וגם המוכנות להקים משפחה כשיגיע הזמן המבורך.

את הקעקוע הזה אני חולק עם אחי התאום [הזהה] דניאל. לילה אחד חלם חלום: אנחנו באוהיו איפה שנולדנו והורינו גרים. הוא רואה במרפסת אנקונדה ענקית בצבע של הקעקוע שלי; היא התכוננה לתקוף את אבא שלי. הוא ישב מכונס בפינה, משותק מפחד. דניאל רץ החוצה ותפס את הנחש בגרון. הנחש היה חזק וניסה להכיש אותו בפרצוף. דניאל קרא לי ורצתי החוצה עם סכין מצ'טה גדולה, כרתתי לנחש את הראש והוא נפל לרצפה. דניאל תלש לו חלק מהעור והדביק אותו לזרוע שלי ואני לשלו. עור הנחש נמס אל תוך העור שלנו והשאיר שם סימן. הקעקוע הזה הוא על להביט לפחדים שעולים בחיים ישר בעיניים באהבה. לתת לאהבה, אמונה ואמון לשלוט בחיינו ולא ליפול מפוחד לפינה כמו שאבא שלי עשה; להתגבר על מה שהוכתב לנו ע"י אבותינו הקדמונים.

בלב הציפור יש ארבעה כיוונים, המכבדים את החוכמה שבליבנו; כשאנחנו קשובים לו, הוא יוביל אותנו דרך מסתרי החיים באופן טהור. לציפור יש 5 נוצות בזנב- זה כדי לכבד את אמא אדמה, להיות לה בן נאמן ולתת לנשמתי לעשות את עבודתה כאן. כשאת מכסה את הציפור יש לך טלף של דב. הציפור והדב הם האיזון בין שמיים לארץ וזכר ונקבה. המילים בערבית הן חֻב (אהבה) ומְתָנַן (הודיה). בחרתי בערבית כדי לכבד את שורשיי המזרח תיכוניים; כמו כן אלה שתי דרכים מהירות להתחבר למהות של כל הקיום."

1 ביולי 2010 | כללי | תגובות