אוקלנד: לקסי
לקסי, 21, אמנית ציורי קיר ומקעקעת. במקור מעיירה קטנה בטקסס ("עם פארק המים הכי גדול בעולם"), בחודשים האחרונים מתגוררת באוקלנד, קליפורניה.
(גודל מלא)
"הקעקוע הראשון היה בגיל 13. בגיל 14 קעקעתי פרחי לוטוס בבתי השחי. יצאתי מהבית שנה לפני כן, עברתי לעיר גדולה והחלטתי שאני הולכת להיות מקעקעת. נשרתי מבית ספר בכיתה ט' כדי ללכת למכוני קעקועים ומורי הקעקועים שלי אמרו לי לנתק קשר עם כל החברים שלי- 'כל מה שאת הולכת לעשות זה לשבת כאן ולקעקע'.
בגיל 18, כשידעתי שאני מחויבת ללהיות מקעקעת, קעקעתי את הידיים ואת המצח. אנשים לא בהכרח שמים לב לקעקוע על הפנים. הם שמים לב אליי. ג'ו הריסון מלונדון עשתה לי אותו בכנס קעקועים; אמרתי שאני רוצה משהו נשי. היא ציירה ביד חופשית את הקעקועים על הידיים שלי וקעקעה אותן ואת המצח שלי ב-4 שעות.
בגיל 17 קעקעתי את קלינט איסטווד שהוא גיבור של אבא שלי. תמיד הערצתי את אבא שלי, שכל הזמן היה דפוק, שיכור ומסתבך בצרות. גם אני תמיד ניסיתי להיות ילדה טובה והייתי כל הזמן נכנסת לצרות בבית ספר, אבל אני יודעת שאם היינו יכולים, היינו יכולים להיות קלינט איסטווד.
על הצוואר קעקעתי עש וחרק. יצורים ליליים כמו עשים מייצגים תקשורת לא מילולית, לעומת חרקים שהם יצורי יום ומסמלים פמיניזם. הרבה אנשים חושבים שאני לסבית, ולא באמת אכפת לי. להיות פמיניסטית בשבילי זה להיות חזקה ורגישה בו זמנית. לנשים יותר אכפת מאנשים ואחת המטרות שלי זה להיות מאוד רגישה ואכפתית ומלאת חמלה כלפי אחרים. אני מעדיפה לומר היי להומלסים ולנרקומנים שאני עוברת כל יום ברחוב מאשר להתעלם מהם. המסומם הזה, בטח הייתי ממש רוצה להכיר אותו לפני שהיה ככה."
אני אומרת שהקעקוע על הצוואר נראה דווקא קשוח. "גברי," היא אומרת. "אני אוהבת את זה".
צילום: Zodiac (גודל מלא)
על הראש עשיתי כוורות. האקס שלי קעקע אותי למרות שלא ממש רציתי; הוא מין גבר אלפא כזה – הוא מקעקע חברות שלו ומשתמש בזה נגדן אחרי שהן נפרדות ממנו. אז אמרתי שאקעקע את זה איפה שאני יכולה להצמיח שיער."
*
אפשר להירשם גם לעדכונים בפייסבוק
תגובה אחת לפוסט “אוקלנד: לקסי”
1 יעל 5 בדצמבר 2012 בשעה 2:18
וואו
הקעקועים של המצח והצוואר נראים ממש חלק ממנה ומשתלבים ,ככה שזה לא נראה תקוע או מוגזם כמו שקעקועים במקומות האלה עלולים להיות…נראה מקסים
ואני חושבת שגם זה שהיא ידעה שהיא רוצה להיות מקעקעת כבר בגיל כזה והלכה עם החלום ראוי להערצה.
תודה על הפוסט.
השארת תגובה