1. 1 טל סופיה 22 באוקטובר 2012 בשעה 7:59

   את נהדרת! וגם, אגב, שלחתי לקונסטנטין, הסרפר הגרמני, את הבלוג, והוא לגמרי התפעם ואמר שאת צריכה לתרגם את הבלוג לאנגלית. ג׳אסט סיינג

2. 2 רוני 22 באוקטובר 2012 בשעה 14:56

   woah, nina simone. חזק.
   גם הבחור עם יצירות האמנות, שבאופן מפתיע, נראות ממש טוב. הרבה פעמים כשאנשים מקעקעים יצירות מפורסמות, יוצא כמו צילום של צילום אינסטגרם של פוסטר של רפרודוקציה של המקור.

3. 3 עינב 22 באוקטובר 2012 בשעה 17:14

   כמה דברים מדהימים,פוסט מהמם ומעורר השראה

4. 4 חמוטל 22 באוקטובר 2012 בשעה 17:47

   מסכימה עם רוני לגבי הקעקועים שהם רפרודוקציות. לגבי הצילום של ״אותו בחור 2״, הדמות הקומיקסית מבוססת על קית׳ הרינג

5. 5 טל שמואלי 22 באוקטובר 2012 בשעה 19:22

   מעולה מעולה מעולה.

6. 6 דניאל 23 באוקטובר 2012 בשעה 14:22

   עוד!
   בבקשה

7. 7 בנימין 25 באוקטובר 2012 בשעה 8:40

   ואו, כמו תמיד, נורא יפה! תחשבי כמה פוסטים עם סיפור היית יכולה להוציא מהאנשים האלה. 🙂
   שאלה, באיזו מצלמת פילם את משתמשת?

8. 8 נטעלי 11 באפריל 2013 בשעה 16:28

   מרהיב.
   סליחה על השאלה המטומטמת – אבל את נוסעת לעיתים קרובות לארה"ב? מסקרן אותי איך זה שרבים מהמצולמים פה הם אמריקאים (ואני חייבת להגיד שכמעט כל פרט אודותיהם פותח לי בראש דלת לסיפור שלם – זו שעזבה את העיירה הקטנה, הזקן שעוסק 30 שנים בויקה, איך הוא התגלגל לאן שהתגלגל ועוד).
   תודה ענקית על הבלוג הזה – הוא מחייה נפש.

השארת תגובה