הודו: אולימפיה+קיאה
אולימפיה, 54, מורה ומטפלת ביוגה + קיאה, 40, מדריכה לצניחה חופשית; מאורסות ("עד שישנו את החוק" ) ומתגוררות בגואם.
אולימפיה
(גודל מלא)
"עשיתי את הקעקוע על הבטן לפני שנתיים. עשתה לי אותו חברה שלי שהיא ממוצא צ'מורו. היא מעצבת קעקועים מסורתיים ויצרה סרט תיעודי על קעקועים באיי מיקרונזיה. לא הייתי מתקעקעת אצל מישהי שאני לא מכירה, היא מישהי שאני אוהבת וזה יוצר קשר עמוק בינינו. היא מקעקעת בשיטה המסורתית של האיים בעזרת מקל במבוק- על כל קו עוברים שלוש פעמים. יש כאלה שגם לא שמים מחט בקצה אלא צדפים וכדומה. זה קעקוע מסורתי של נשות איי פלאו; באופן עקרוני הוא אמור להמשיך מסביב למותן ואת מוסיפה קו לכל ילד שאת מולידה. מבחינתי זהו סמל של הכוח היצירתי של נשים, כמו הצ'אקרה השנייה בה שומרים את כוח הצ'י. כקעקוע מיקרונזי, הוא משיא אותי לחלק הזה של העולם."
קיאה
"את הקעקוע על הירך עשיתי בגיל 23. העיצוב הוא מאורי מסורתי. גדלתי בעיר גדולה בניו זילנד עם הפרדה בין אנשי המאורי אלינו וגזענות משני הצדדים; כל יום בדרך הביתה היינו מקללים אחד את השני, אנחנו נגד שחור והם נגד לבן. ככל שהתבגרתי פיתחתי סלידה כלפי השנאה בינינו, עד שהחלטתי לעשות קעקוע מאורי- כדרך שלי לומר: 'אני רוצה להיות חלק מכם ושאתם תהיו חלק ממני, לא משנה מה, כי אנחנו חיים כאן ביחד. זה היה סבא שלי עם האקדחים, לא אני.' הרעיון ליווה אותי 4 שנים, עד שפגשתי גבר סמואי עדין ומתוק עם הקעקוע המסורתי הזה על הרגל וידעתי שמצאתי."
אולימפיה + קיאה
אולימפיה: "אותה החברה שקיעקעה לי את הבטן עשתה לי את הטבעת. הייתי נשואה לגבר במשך 17 שנה, שהיה טייס ותמיד עבד עם הידיים כך שלא יכל לענוד טבעות. מריה חברתנו המעקעקת אמרה שתתן לנו כל מתנה שנרצה, אז ביקשנו את הטבעות. את העיצוב לקחנו מטבעות אמיתיות שענדנו בהתחלה."
קיאה: "כשהתארסנו אמרתי שאני רוצה טבעת כמו שלה, כמחויבות אליה. זה סימן קבוע שאומר שהיא נשואה, אז אם לי יש את אותו סימן זה כאילו שאנחנו אותו דבר. יש רק שלושה אנשים בעולם עם הקעקוע הזה- הוא, היא ואני.
בניו זילנד יש איסור על קיעקוע האצבעות והפנים. תמיד התמרדתי נגד הנורמה ונגד החינוך הקתולי של אמא שלי. עבורה, זה הלם. במדינה שלי, זה אסור. אבל באיים, זה מקובל גם בינות פרופסורים ואנשים ממעמד גבוה. בגלל העבודה חשוב לי לא להיות מוכרת כאשה מקועקעת ולעשות קעקועים שאפשר להסתיר. חשבתי אולי כשאפרוש שאעשה משהו גדול על הזרוע שיעשה לאנשים שוק. אבל אז כבר יהיו לי קמטים."
*
עוד על קיעקוע מסורתי באוקיניה בפרק מתוך "מיאמי אינק" (חלק ראשון, חלק שני)
2 תגובות לפוסט “הודו: אולימפיה+קיאה”
1 עלמה 2 במרץ 2010 בשעה 19:12
פוסט מקסים. אני אוהבת את הסיפורים של המקועקעות, ובמיוחד את התחושה שהבלוג שלך גורם לי לטייל בעולם בעקבות המסעות של הכותבת
2 נוף 6 באוקטובר 2010 בשעה 21:27
נורא אהבתי את הסיפור על הקעקוע המאורי. זה כל-כך יפה, הפיוס הזה, וכל-כך נשי.
הקשר ביניהן נראה מיוחד מאד
פוסט מדהים
השארת תגובה